שנת 1950 היא השנה בה ירד השלג הגדול ברחבי ישראל, והיא גם השנה בה נולד בשכונת עולים חיים רוטשטיין — כוכב סיטקום, סטנדאפיסט וחקיין ניו יורקי — שכונה ממנה היגרו הוריו לניו יורק בהיותו בן שלוש־עשרה. בנסיבות מפתיעות הוא חוזר לקראת סוף המילניום לשכונת ילדותו בישראל ותוך כדי מסעו בשבילי השכונה הוא משחזר לפרטי פרטים את קורותיהם המופלאים של גיבורי ילדותו בארצות מוצאם, לוב, תימן, מרוקו וניצולי שואה — עד להגיעם חסרי כל כמהגרים לשכונה הצפופה. כעוף החול הם יצרו חיים חדשים, זרים מעדות שונות מצליחים להתחבר מכוח החיים והמיתוס, אהבות בלתי אפשריות נרקמו — כל אלה מעוררים את כמיהתו של הגיבור אל רגעי הקסם של הפשטות והתום של שנות ילדותו שהתנפצו עת היגרה משפחתו בפעם השנייה בתולדותיה לאמריקה בעקבות המיתון הכלכלי של שנות ה־60.

את הווי חייהם של צעירים משכונתו שהגיעו "לחלום האמריקאי" וחלקם הגדול חוו את שברו, מתאר הגיבור בקורותיו הסוערים בין סוחרים, עבריינים, רמאים, אדמו"רים, אמנים כמל ברוקס, ווּדי אלן וסיד סיזאר במקומות הנופש היהודים בהרי הקטסקיל. כל אלה יוצרים עבורו את החוויה המבלבלת אמריקאית־יהודית־הישראלית, שמתבטאת בעבודתו כחקיין מזהיר המטיב לבטא את עולמם של מהגרים מארצות שונות.

 

גיבורי הספר הם "הלא נספרים" בכרוניקה של המיתוס ההירואי הישראלי — גיבורי כור ההיתוך בישראל ובאמריקה בחצי המאה של סוף האלף השני.